החלטה בתיק רע"ב 256/05

           על המבקש נגזרו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע.פ. 70687/02) חמישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות בגין עבירות מס ערך מוסף.

           המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עתירת אסיר (עע"א 3148/04), המופנית כנגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות שנגזרו עליו ולהעבירו לרצות את יתרת עונשו בבית-הסוהר, וזאת לאור היעדרויותיו ממקום עבודתו.

           ביום 27.12.04 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל) את העתירה בקובעו, כי החלטת שירות בתי הסוהר, המורה על הפסקת ריצוי העונש בעבודות שירות, הינה סבירה ונראה, כי היא מאזנת בתוכה את השיקולים השונים בצורה ראויה. שכן, המבקש זכה להתחשבות בעניין בעייתו הרפואית ואף ניתנו לו מספר הזדמנויות לקיים את עבודות השירות שהוטלו עליו.

           בית-המשפט המחוזי ביסס החלטתו על היעדרויותיו של המבקש מעבודתו, שבגינן הוזהר. בשתי ביקורות נוכחות שנערכו במקום עבודתו, לא נמצא המבקש ואף כשביקש המבקש לשוחח עם המפקח, והאחרון אמר לו להמתין, התחצף אליו המבקש. יתרה מכך, בית-המשפט המחוזי קבע, כי אופן ביצוע העבודות על-ידי המבקש לא הניח את הדעת.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב בא-כוח המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענותיו הוא, כי טעה בית-המשפט המחוזי, כשהורה על הפסקת עבודות השירות, שכן לטענתו הביע המבקש נכונות להשלים את יתרת 37 הימים שנותרו לו להשלמת עבודות השירות.

           מנגד, תומך בא-כוח המשיב יתדותיו בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור.

           דין הבקשה להידחות.

           רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם נמצאה בעיה משפטית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מתעורר נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל, תק-על 86(2) 1135; רע"ב 6813/01 דוד ימין נ' שב"ס, תק-על 2001(3), 1672; וכן רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). הבקשה שבפני אינה מעלה כל טעם שכזה.

           בענייננו, טענותיו של המבקש מתמקדות באופן התנהגותו במסגרת עבודות השירות, עניין אשר הוכרע לאחר שקילת השיקולים השונים ואיזונם, לאור נסיבות העניין,  על-ידי בית-המשפט המחוזי ועל-פי שיקול-דעת נציב בתי הסוהר.

           כאמור, המבקש נהג להיעדר ממקום עבודתו. בשתי ביקורות שנערכו במקום עבודתו, המבקש לא היה נוכח. כך גם, אף לאחר התחייבותו של המבקש בכתב, נעדר הוא מעבודתו ללא אישור. יתרה מזאת, ציין הממונה על עבודות השירות, כי המבקש אינו מבצע את עבודתו באופן המניח את הדעת.

           נראה לי, כי בשל נסיבות אלה, אף לגופו של עניין, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

           אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

           על המבקש להתייצב ביום 10.4.05 לא יאוחר מהשעה 11:00, במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לשם תחילת ריצוי עונשו.

           ניתנה היום, ג' באדר ב' תשס"ה (14.3.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: